בשנת 2017, וועדת הרווחה של הכנסת אישרה שינוי בתקנות הנגישות, ולפיו יש להנגיש אתרי אינטרנט לטובת בעלי מוגבלויות, כך שיוכלו להיעזר באתרים הללו. לצד זה, הרצון להוביל תקנה מאוזנת שלא תקשה על בעלי האתרים מבחינה כלכלית וטכנולוגית היה אף הוא כחלק משינוי התקנות. מבולבלים? ריכזנו בעבורכם את מלוא המידע החיוני.
התקן הישראלי להנגשת אתרי אינטרנט נולד מתוך הנחיות נגישות בינלאומיות של ארגון W3c, כשההנחיות הללו, מטרתן לסייע לבעלי מוגבלויות להיעזר באתרים ברשת, בדיוק כפי שאנשים ללא מוגבלויות נעזרים בהם, ובכך למעשה ליצור שוויון באוכלוסייה. הנגשת האתרים תסייע לציבור בעלי המוגבלויות לנצל את מלוא יתרונותיה של הרשת, לרבות צריכת תכנים, רכישה מקוונת, חיסכון בזמן וכו', כשמדובר בשינוי שעשוי לשפר את איכות חייהם באופן ניכר ולאפשר להם להשתתף בפלטפורמות הדיגיטליות וליהנות מהן. מלבד זאת, ראוי לציין שרבע מהאוכלוסייה מהווה אנשים בעלי מוגבלויות, כך שההנגשה היא חיונית לא רק עבור הציבור אלא גם עבור בית העסק (קהל לקוחות גדול יותר). רק בואו נבהיר משהו חשוב, ההנגשה אינה משנה את נראות האתר או פוגמת בעיצובו, אלא אם כן תבחרו לשלב באתר סרגלי נגישות (לא חובה), שמאפשרים לשנות את גודל הכתב או צבעי האתר. אגב, גם אפליקציות שמספקות לצרכנים שירות צריכות להיות מונגשות בהתאם לחוק.
כיצד הנגשת האתר מסייעת לבעלי המוגבלויות?
כאמור, יש לא מעט בעלי מוגבלויות ברחבי הארץ, ולצערנו, בחלק מהמקרים הגלישה באינטרנט אינה מתאפשרת להם, ולכן חשוב לאפשר להם להגיע לתכנים שונים באינטרנט. למשל אנשים עיוורים, נעזרים בתוכנה ייחודית לקריאת המסך, ולכן תגיות ALT לתמונות, הבלטת קישורים או חלוקת פסקאות לפי כותרות משנה עשויות לסייע להם להתמצא באתר על הצד הטוב ביותר ולהפיק ממנו ערך ומידע חיוני. כמו כן, ישנם אנשים בעלי מוגבלות בגפיים, שלא יכולים להשתמש בעכבר, לפיכך קיצורי מקלדת יאפשרו להם לגלוש באתר באופן נגיש וקל יותר. דוגמה נוספת נוגעת ללקויי שמיעה, שיכולים להיעזר בכתוביות על מנת לצפות בסרטוני ווידאו או קטעי אודיו. למעשה, חלק ממאפייני ההנגשה כוללים הדגשת קישורים בתוכן, כותרות בסרטוני וידאו, כותרות H בטקסטים, תיאור מילולי לתמונות או כפתורים (מיועד לאנשים שנעזרים בתוכנה קוראת מסך), תפעול האתר באמצעות המקלדת (ללא העכבר) ועוד.
חדי האבחנה וודאי שמו לב שחלק מפעולות ההנגשה זהות לפעולות של קידום אתרים אורגני (לדוגמא שימוש בתגיות H או ALT). כמו כן, מוטב לציין שמנוע החיפוש מעדיף להציג אתרים נגישים, ולו בשל העובדה שמנוע החיפוש מסתמך על תוכן מילולי (מה לעשות שגוגל עיוור…).
מי צריך להנגיש את האתר?
הנגשת אתרים חלה על בעלי עסקים\אתרים שמעניקים שירות לצרכנים באמצעות אתרי אינטרנט, ומספקים לציבור מידע על אודות שירות מסוים, בין אם מדובר באדם פרטי, בחברה, עמותה או גוף ציבורי. כשאומרים "שירות" מתכוונים ללא מעט תחומים, ביניהם ניתן למנות גם שירותי מסחר, שירותי השכלה, שירותי תיירות, שירותים פיננסיים, נשכרת רכבים ועוד.
עכשיו, בואו נחלק את האתרים לשני חלקים, אתרים שהוקמו לפני 26.10.17, ואתרים חדשים, שהוקמו לאחר התאריך הנ"ל:
אתרים שהוקמו לפני 26.10.17, מחויבים להיות נגישים כל עוד המחזור הכלכלי שלהם גבוה ממיליון ₪ בשנה בממוצע לתקופה של 3 שנים (הכנסות של העסק, לא בהכרח רק מהאתר עצמו). מכאן נובע כי מי שהמחזור הכספי שלו נמוך ממיליון ₪ בשנה, והאתר שלו הוקם לפני 26.10.17, פטור מהנגשת האתר, אבל למעשה חלה עליו החובה להנגיש את אפשרויות ההתקשרות עמו (גם אם האפשרויות הללו מוצגות באתר אחר).
הפטור מהנגשת האתר לא מחייב אתכם לקבל אישור, שהרי מדובר בפטור אוטומטי. אם אתם זכאים לפטור מהנגשה, רצוי שתבדקו מידי 3 שנים שהמחזור הכספי שלכם אינו עולה על הסכום הנ"ל. אם אתם מרוויחים מעל למיליון ₪ בשנה, והנגשת האתר מהווה נטל כלכלי כבד, תוכלו לפנות לנציבות ולהגיש בקשה לפטור.
ומה לגבי אתרים חדשים שהוקמו לאחר התאריך הנ"ל? ובכן, בנוגע לאתרים חדשים התקנה מעט שונה. האתרים הללו מחויבים להיות מונגשים עבור בעלי המוגבלויות כל עוד המחזור הכספי שלהם עולה על 300,000 ₪ בשנה בממוצע (לשלוש השנים האחרונות). הנגישות תיעשה לפי הקווים המנחים שפורסמו בתקן 5568 של מכון התקנים, כשיש להתייחס לכמה וכמה פורמטים באתר (מאמרים, מסמכים וכו'). כלומר, בשלב זה עוסק פטור או עסקים בעלי מחזור שנתי הנמוך מ 100,000 ש"ח, זכאים לפטור מנגישות האתר. כמו כן, עד שנת 2020, אתרים בעלי מחזור כספי העולה על 100,000 ₪ (ועד 300,000 ₪) זכאים לפטור זמני. הפטור יתחדש כל 3 שנים, וזאת כל עוד המחזור השנתי עדיין מצוי באותו טווח.
פה נעצור לציין שלפי התקנות החדשות, הנגשת וידאו ואודיו רלוונטית לרשויות ציבוריות וארגונים בעלי מחזור שנתי של מעל 5 מיליון ₪ בשנה, כשהארגון מחויב להנגיש את כל סרטוני הווידאו שהופקו לאחר 25.10.17.
למעשה, אם אתם בעלי אתר שמעניקים שירות או מידע על שירות לאזרחי ישראל, והמחזור הכספי שלכם תואם לסכומים שצוינו מעלה (בין אם מדובר באתר חדש או ישן), אתם מחויבים להנגיש את האתר, גם אם אינכם מתגוררים בישראל וגם אם האתר אינו מאוחסן בישראל.
האתר שלי מבוסס על תשתית שלא מאפשרת התאמה. מה עושים?
במקרים בהם שירותי האינטרנט ניתנים באמצעות תשתית שאינה מאפשרת התאמה מבחינת טכנולוגית, ישנה אפשרות לקבלת פטור מהנגשה. יחד עם זה, במקרה כזה לא מדובר בפטור אוטומטי, ולכן יש לקבל אישור ממורשה נגישות ולהציגו באתר. כדי לקבל את הפטור, תצטרכו לספק חוות דעת כתובה של איש מקצוע (חשוב לציין בטופס את השכלתו של בעל המקצוע וניסיונו בתחום), המעידה על יכולת טכנולוגית מוגבלת, ואותה תעבירו למורשה נגישות שיקבע אם אתם זכאים לקבל פטור (מלא או חלקי). הפטור תקף ל3 שנים, כשבתום התקופה יש לחדשו בשנית. לאחר החידוש לא תוכלו לחדשו שוב, ולכן תצטרכו להגיש בקשה לאישור מהנציבות (רק נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יוכל לאשר זאת).
קיבלתם פטור? עדיין יש לבצע התאמת נגישות חלופית (בהתאם למגבלות התשתית) וכמובן להצהיר על כך בטופס הצהרת נגישות באתר (תוך פירוט החלופות שיישמתם).
טיפ: אם אתם מתכננים לבנות אתר חדש, וודאו שהתשתית עליה אתם מתכננים להקים את האתר מאפשרת הנגשה.
אם אני נותן שירות באמצעות הרשת החברתית?
אם השירות מוענק לציבור באמצעות הרשתות החברתיות, אז תצטרכו להנגיש אותו וליישם את התקנה, בהתאם לאפשרויות הפלטפורמה, למשל פרשנות טקסטואלית לתמונות, ניגודיות צבעים (כדי לסייע ללקויי ראייה לצפות בתוכן), ניווט באמצעות המקלדת וכו'.
דינם של המסמכים באתר
לא מעט אתרים מכילים מסמכים וקבצי OFFICE שונים, וחשוב לקחת אותם בחשבון כשמתכננים את תהליך הנגשת האתר. מסמכים שהועלו או נערכו לפני 26.10.17 לא חייבים להיות נגישים, אלא אם כן אדם בעל מוגבלויות דרש זאת מכם. מסמכים שעלו לאתר אחרי התאריך 25.10.17, חייבים להיות נגישים לפי תקן נגישות מסמכים דיגיטליים ובהתאם למגבלות. כמו כן, אם ישנם טפסים למילוי מקוון כמו גם מסמכים שמסבירים על אודות הטפסים הללו, הרי שיש להנגיש אותם לציבור בכל מקרה.
אתם בעלי אתר שמחייב מהגולשים להזדהות? אם בעת הכניסה לאתר, הגולש מקבל מסמך עם מידע אישי, תצטרכו להנגיש את המסמכים הללו עד לסוף דצמבר 2021.
ומה לגבי מסמכים שנמצאים באתר, אבל לא הופקו ע"י בעל האתר? במקרה כזה, אם מדובר במסמך שהעלה גורם שלישי, רצוי לציין שהמסמך הובא מאתר אחר. עם זאת, אם מדובר בפורום או אתר שמאפשר לגולשים לשתף קבצים, יש לדאוג לתשתית ייעודית שמאפשרת להעלות תכנים נגישים לאתר, כמו תגיות ALT.
שלבי ההנגשה
האתר שלכם עומד בקריטריונים ומחויב להיות נגיש לבעלי מוגבלויות? קודם כל, בלי לחץ. לאחר שווידאתם כי הנגשת האתר חלה עליכם (באמצעות טופס בדיקת נגישות) ואינכם זכאים לפטור, יש כמה שלבים שחשוב לבצע כדי לצלוח את התהליך:
תחילה, יש להבין מה בדיוק צריך להנגיש באתר. כדי לבצע את הנגישות באופן המיטבי, חשוב למפות את החלקים באתר שחייבים להיות נגישים, בין אם מדובר בתכני וידאו ובין אם מדובר במאמרים מקצועיים בבלוג.
את ההנגשה תוכלו לבצע באמצעות מפתח או מתכנת. אם אתם מתכננים לשכור את שירותיו של אדם חיצוני שיבצע זאת בעבורכם (כל עוד אין מפתח\מתכנת שכיר בעסק), רצוי לערוך השוואת מחירים בין הספקים השונים, לרבות השוואה בין פרטי החוזה. שימו לב שישנם ספקים שידרשו תשלומים נוספים בעבור הנגשת רכיבים מסוימים, ולכן יש לברר שהצעת המחיר כוללת את מלוא השינויים שאתם רוצים ליישם. כך או כך, כדאי ומומלץ לעגן בחוזה את התוצר הסופי שלו אתם מצפים (אתר נגיש בהתאם לדרישות החוק).
כל פעולות ההנגשה בוצעו? ציינו באתר עצמו (רצוי באזור בולט) שהאתר מותאם ומונגש לבעלי מוגבלויות. כמו כן, יש להוסיף הצהרת נגישות, בה תפורט בין היתר רמת הנגישות, תיאור התאמות הנגישות כמו גם פרטים ליצירת קשר במידת הצורך. יתרה מזאת, מוטב לציין את התאריך שבו נכתבה או עודכנה ההצהרה. אגב, תוכלו להוסיף לאתר אייקון ייעודי.
לאחר שהנגשתם את האתר, חשוב לשמר את העבודה ולהקפיד ליצור בעתיד תכנים נגישים. לכן, אם אתם מעסיקים עורכי ויוצרי תוכן, ספקו להם את כל המידע אודות הנגישות (לרבות כתיבת ALT לתמונות ויצירת כותרות H), כדי שתוכלו לייצר תכנים נגישים בהתאם לחוק.
מידי 5 שנים, חשוב שתבצעו בדיקה תקופתית, בה תבחנו את התכנים המצויים באתר שלכם, על מנת לוודא שהכל נגיש ותקין (ניתן להיעזר בתוכנות לקריאת מסך, או בבעלי מוגבלויות שיסייעו לכם להבין אם האתר שלכם נגיש בעבורם).
אכיפה
ניהול אתר אינטרנט טומן בחובו לא מעט שלבים, וחשוב לדייק ולומר שאתרים נוטים להיות דינאמיים במיוחד, כך שלעיתים הניהול השוטף של האתר עשוי להוביל למצב שבו יהיו תכנים שאינם מונגשים בהתאם לחוק.
אם תהיתם מי יכול להגיש כנגד האתר תביעה בנושא, מוטב לדעת כי הגשת התביעה יכולה להיעשות על ידי אדם עם מוגבלות, ארגון שמקדם את זכויותיהם של בעלי המוגבלויות וכמובן גם על ידי הנציבות. יחד עם זה, כדאי לדעת שלפני שיגישו כנגד האתר תביעה, תקבלו הודעה ובה תידרשו לתקן את הרכיבים שאינם מונגשים תוך 60 יום. אם השירות שאתם מעניקים כולל הגבלה בזמן (כמו סדנת בישול שמתקיימת בתאריך מסוים), תידרשו לספק הנגשה שתאפשר לבעלי המוגבלויות לקבל מכם את השירות בזמן.
בואו נסכם!
הנגשת אתרים היא לא רק נושא שמעוגן בתקנות אלא שהוא מסייע למינוף השוויון באוכלוסייה ולהגדלת החשיפה. תחילה, כדאי לוודא שאתם אכן מחויבים להנגיש את האתר, ורק לאחר מכן לפצוח בתהליך ההנגשה, כשיש לעשות זאת באופן מושכל. שמרו על תכני האתר נגישים גם בתום התהליך, והקפידו לבצע בדיקות תקופתיות מידי כמה שנים על מנת לוודא שהאתר נגיש באופן המיטבי. בהצלחה!